טיפול/כלים

טיפול/כלים


גישתי הטיפולית – ממוקדת ו-אינטגרטיבית


על פי צרכי הפונה, קשייו הייחודיים ותוך תיאום איתו, נבחר המסלול הטיפולי.
השאיפה היא שיהיה קצר, ככל האפשר, תוך שילוב (אינטגרציה) של הבנה תמציתית של דינאמיקת המצוקה, יחד עם "היפנוזה" (ראה העמוד הבא) ו- "כלים " (ראה בהמשך), לביטול המצוקה ושיפור התמודדות הפונה עם קשייו.


כדאי לדעת..

"מסע החיים" שזור לעיתים קרובות, בקשיים, מהמורות ונסיבות קשות. התמודדות יעילה איתם היא הגורמת, בסופו של דבר, לבניית תחושות של יכולת, הערכה עצמית ולהעצמה אישית. חונכנו להתמודד לבד עם קשיינו. לעיתים, זה אפשרי. במקרים רבים, הכרחי - להתמודד, ולא לבד !

טיפול פסיכולוגי, אמור להקנות תמיכה וכלים פסיכולוגיים והיפנוטיים להתמודדות, שיוכלו לעזור לך, לשוב ולהפעיל יכולתך, להתמודדות - עצמית.

ע"פ מחקרים, לכל אדם שני (48% מהאוכלוסייה), הייתה או תהיה, מצוקה נפשית, המצדיקה סיוע מקצועי.
למצוקות נפשיות השלכות מוכחות וקשות, על הבריאות, איכות החיים ויעילות התפקוד האישי והמשפחתי.

רוב שיטות הטיפול הפסיכולוגי (כולל היפנוזה) נעשות באמצעות שיחות וקשר מילולי, בין המטפל למטופל.
המחקרים מעידים ש: הטיפול הפסיכולוגי, יעיל ותורם וכן שלמטופל, תרומה חשובה, להצלחת הטיפול.

יש הרבה גישות ושיטות טיפול פסיכולוגי. ניתן לקבץ את מרביתן, ל-3 קבוצות עיקריות :

טיפול "מערכתי" -

טיפולים אילו מדגישים התפיסה הרעיונית לפיה המטופל הינו חלק מ״מערכת״ (הורים, 

זוגיות, ילדים, חברים, עמיתים וכד׳) כך שבעיית היחיד מושפעת ומשפיעה על יחסי הגומלין

עם המערכת בה הוא חי. מכאן, נגזרו טיפולים כמו ״טיפול זוגי״, ״טיפול משפחתי״ וכד'.

טיפול "התנהגותי" (CBT)

מאופיין בהכוונת המטופל להבין ולפעול בהווה, בסיטואציה הטיפולית ובחיי היום-יום (״שיעורי -בית״) בשונה מהרגליו, נטיותיו ודפוסיו ״האוטומטיים״. הן במישור המחשבתי (קוגניטיבי) והן במישור המעשי

(התנהגותי). 


טיפול "דינמי" -

מאופיין בניסיון להבין ולהגביר המודעות של המטופל לדינאמיקה של מצוקתו ולזהות את המניעים הבלתי מודעים להתפתחותה. המטפל בטיפולים אילו "מלווה" את המטופל והתהליך הטיפולי יותר מאשר "מכוון". 

כלים להתמודדות-5 ה-''ה"


חיינו מאופיינים בשינויים רבים, התפתחויות ואי- ודאות. זה מחייב אותנו ללמוד לחיות עם ספקות, להסתגל לנסיבות שאינן ניתנות לשינוי. ולעיתים, להתמודד עם בעיות, קשיים והמצוקות הנפשיות- רגשיות הנלוות. "התמודדות" יעילה מאופיינת באימוץ גישה של "פתרון בעיות" ותפיסת המאבק בהן כאתגר העשוי להוביל לסיפוק, הישג ואף צמיחה אפשרית. כנאמר : "מעז יצא מתוק".
להלן, מגוון כלים פסיכולוגיים ראשוניים וכלליים, הניתנים גם ליישום אישי, במידת האפשר ולכן ראויים להיכלל ב"ארגז הכלים" של כל אחד מאיתנו. חשוב לאמץ אותם ולתרגלם באופן שוטף, כדי שאכן יעמדו לרשותנו ונוכל ליישמם בעת משבר, קושי ומצוקה. להקלת ההיזכרות בהם, בעת צרה ומצוקה, "נתתי בהם סימנים" :

ה-הרפיה

ניתן להשיג "הרפיה - עצמית" בדרכים רבות ( מדיטציה, יוגה, הרפיה שרירית, היפנוזה - עצמית ועוד ). חלקן אישיות ומוכרות לנו מניסיוננו בעבר, חלקן ניתן ללמוד ולתרגל, בעקביות והתמדה, עד להשגת רמת שליטה גבוהה. (רשת האינטרנט מלאה בהקלטות ודוגמאות ל"הרפיה – עצמית" )

שליטה ותרגול  של "הרפיה עצמית", כמוה כנטילת כדור הרגעה – ללא כדור !

(להלן בהמשך, דוגמא לטכניקת הרפיה קצרה ומהירה)

כיום,יש מודעות ותמיכה מחקרית גוברת והולכת ליעילותה של ה"היפנוזה העצמית" (ראה באתר, הפרק על היפנוזה) לשיפור ההתמודדות עם מרבית המצוקות הנפשיות, כמו גם כאבים ותופעות פסיכוסומאטיות רבות. היא ניתנת ללימוד ויישום מהירים ביותר.

 

ה-המרה

מהמפורסמות הוא שרגשותינו והתנהגויותינו מושפעים מתפיסותינו ומחשבותינו לגבי האירועים השונים ולא מהאירועים עצמם. ואילו המחשבות עצמן אינן עובדות, אלא השערות זמניות, הניתנות לבדיקה, עיצוב ושינוי.

לכן, חשוב מאד לזהות את "דפוסי החשיבה" האוטומטיים והשגויים שלנו, המוליכים להתפתחות הרגשות השליליים, הסובייקטיביים והקשים של כאב, מתח, חרדה וכד' ולהמיר אותם בדפוסי חשיבה "נכונים" ומציאותיים יותר.

פעילות זו, המוגדרת גם כ"טיפול קוגניטיבי" (חשיבתי) ניתנת ליישום מהיר, אך מחייבת לרוב סיוע ראשוני, פסיכולוגי- מקצועי.

ה-הכרה

הכרה פשוטה בעובדה שאנו נמצאים במצב של לחץ, מתח, משבר, כאב, או חרדה ולכן "מערכת ההגנה הפסיכולוגית- נוירולוגית" שלנו מגיבה בתגובות וסימפטומים המורגשים כיוצאי דופן. הם אולי "חריגים" בעוצמתם ומשכם, אך הם ביטויים נורמאליים. כמו שהם הגיעו מ"שום מקום" ולא היו לפני כן, כך הם יכולים לחלוף וניתנים לויסות ושליטה, על ידי כלים פסיכולוגיים שעומדים לרשותנו.

עלינו גם להכיר בכך ש"אנחנו לא הבעיה שלנו", אלא הבעיה היא רק חלק (לרוב, קטן) מאיתנו. ובהיות מוחנו גמיש ונתון לשינוי והשפעה תמידיים, בכוחנו להשפיע  באמצעותו גם על עוצמת הסימפטומים וקיומם.

 

ה-הבעה

כבר חז"ל ידעו והמליצו ש- "דאגה בלב איש ישיחנה".

ואמנם, הבעה ושיתוף רגשיים, מלאים פתוחים ואותנטיים באשר לתחושותינו ורגשותינו, עשויים להפחית ולהקל מעוצמת הכאב, הסימפטומים והמתח הנלווה.

השיתוף רלבנטי וראוי במיוחד עם האנשים הקרובים לנו. אך יכול להתקיים גם עם אחרים, המוערכים על ידינו כמתעניינים ותומכים אפשריים.

בנוסף לכלים פסיכולוגיים מגוונים להתמודדות, הבעה רגשית אותנטית, ברמה מעמיקה, מהווה גם חלק משמעותי, במרבית הטיפולים הפסיכולוגיים.

 

ה-הסחה

לעתים חשוב להסיח דעתנו ולהרחיק עצמנו, באופן מודע ומכוון, מהתחושה האובייקטיבית ובודאי מזו הסובייקטיבית של כאב, מתח, לחץ והצפה רגשית מיותרים. הדבר נכון במיוחד כשאין בהם תועלת. ניתן  להמליץ, ש- "דאגה בלב איש יסיחנה" (ולא רק ישיחנה). 

ה"הסחה" נועדה להסיט את מיקוד הקשב מהבעיה. היא יכולה להיות פיזית-מוחשית, ב"מציאות החיצונית" - כמו ספורט, בילוי סולידי, חברה, מוזיקה, צפייה בסרטים, תחביבים וכד', או דמיונית-חשיבתית, ב"מציאות הפנימית"- כמו דמיון מודרך של מצבים נעימים, מצבים בהם גברנו על קשיים דומים וכד'.

"הרפיית- סריקה"

 

היא עשויה לעזור ל"מצבים קלים" יחסית ובעיקר לאחר תרגול של מספר פעמים לפחות.

ניתן לתרגל אותה בהמתנה למעלית, או בתוכה, בעמידה ברמזור אדום, או בתור ואפילו תוך כדי פגישת עבודה, עסקים וכד'. אין לתרגלה תוך כדי נהיגה, או כל פעילות חיונית, או מסוכנת אחרת.

הערה: הדברים נכתבו בלשון זכר אך מתייחסים ,כמובן, לשני המינים.


בזמן שאתה נושם 3 נשימות רגילות, שים לב להבדל בין האוויר הקריר יחסית שאתה שואף, לעומת האוויר החם יותר, שאתה נושף החוצה. הייה מודע למתח שבגופך ובשרירים ושחרר אותו.

 

1. כשאתה שואף פנימה, "סרוק" את שרירי הפנים, צוואר, כתפיים וזרועות. כשאתה נושף החוצה, דמיין והרגש כיצד משתחרר כל המתח מהשרירים האלו.

2. כשאתה שואף פנימה, "סרוק" את שרירי החזה, ריאות וקיבה. כשאתה נושף החוצה, דמיין והרגש כיצד משתחרר כל המתח מהשרירים האלו.

3. כשאתה שואף פנימה, "סרוק" את שרירי המתנים, ירכיים ורגליים. כשאתה נושף החוצה, דמיין והרגש כיצד משתחרר כל המתח מהשרירים האלו.

 לווה את הנשיפות ושחרור המתח במילת הרפיה פנימית המתאימה לך, עפ"י בחירתך. כמו "הרגע", "שלווה", "הרפיה" וכד'.

Share by: